<h1>שאילתות פרשת יתרו שאילתא נ"א</h1>
<h2>דף מב:</h2>
היו יושבין כל אחד מברך לעצמו היסיבו אחד מברך לכולם. אמר רב נחמן ורמינן עלה והא תניא עשרה שהיו מהלכין בדרך אף על פי שכולן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם אמר רב נחמן בר יצחק ישבו דקבעו מקום ואמרו ניזיל ניכול לחמא בדוכתא פלן. כי הא דנח נפשיה דרב סליק בהדיה רב אדא בר אהבה ורבנן כי הדדי ואתו כריכו ריפתא בעו לברוכי קשיא להו אמרי תנן היו יושבין כל אחד ואחד מברך לעצמו היסיבו אחד מברך לכולם ורמינהי עשרה שהיו מהלכין בדרך אף על פי שכולם אוכלים מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו אע"פ שכל אחד אוכל מככרו אחד מברך לכלם קם רב אדא בר אהבה אהדריה לקרעיה לאחוריה והדר קרע אמר להו השתא נח נפשיה דרב ושכחנא לברכתא דמזונא איטפל להו ההוא סבא רמא להו מתניתין אברייתא ופריק להו כגון דאמרי ניזיל ניכול לחמא בדוכתא פלן.
<h2>דף מד.</h2>
והיכא דאכיל פירי או משבעת המינין מברך בתרייהו ברכה אחת מעין שלש ואי משאר מיני מברך בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא ברוך חי העולמים א"ל אביי לרב דימי ברכה אחת מעין שלש מאי היא א"ל דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן דהנך פירי על העץ ועל פירי העץ מיחתם מאי חתים כי אתא רב דימי אמר רב חתים בראש חדש מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ורבי יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות אמר רב עמרם לא פליגי הא לן והא להו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אינהו אכלי ואנן מברכים אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ורבי יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה.
<h2>דף מה.</h2>
שאילתא דאילו בי תלתא דקבעי סעודתייהו בחדא דוכתא מיחייבן לאזמוני ולברוכי בהדי הדדי כדתנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן מנא הני מילי אמר רב אסי דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו ורבי אבהו אמר מהכא כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר רב חנא בר רבא מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר ונרוממה שמו יחדיו ומיחייבים לברוכי ברכת הזן וברכת הארץ וברכת בונה ירושלים וברכת הטוב והמטיב כדתניא.
<h2>דף מה:</h2>
ואמר אביי שנים שאכלו מצוה ליחלק תניא נמי הכי שנים שאכלו מצוה ליחלק במה דברים אמורים בששניהן למודים בששניהן סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא.
ברם צריך אילו בי תלתא דקבעי ואכלי פירות בהדדי מהו לאזמוני וברוכי בהדדי מי אמרינן כיון דקבעי מברכין ברכת הזימון או דילמא קביעותא דפירי לאו קביעותא הוא ת"ש דאמר רבה בר חנה זימנא חדא הוה קאמינא קמיה דרב אמי ורב אסי ואייתו לקמייהו כלכלה דפירי ואכלי כי לא משו ידייהו ולא יהבו לי ובירכו חד וחד לחודיה שמע מינה תלת שמע מינה דאין נוטלין ידים לפירות ושמע מינה אין זימון לפירות וש"מ שנים שאכלו מצוה ליחלק.
<h2>דף מח:</h2>
סדר ברכת המזון כך הוא ראשונה ברכת הזן. שנייה ברכת הארץ. שלישית ברכת בונה ירושלם. רביעית ברכת הטוב והמטיב. אמר רב נחמן אמר שמואל משה תיקן להם לישראל ברכת הזן כשירד המן לישראל יהושע תיקן להם ברכת הארץ כשנכנסו לארץ דוד ושלמה בנו תיקנו בונה ירושלים דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך שלמה תיקן ועל הבית הגדול והקדוש הטוב והמטיב ביבנה תיקנוה כשניתנו לקבורה הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה.
<h2>דף מט:</h2>
אי נמי ברם צריך כי אכיל שיעור כמה חייב לברוכי בתריה ומיחייב לאזמוני כזית או כביצה מיפלג פליגו בה ר' מאיר ור' יהודה דתנן עד כמה מזמנין ר' מאיר אומר עד כזית ור' יהודה אומר כביצה ואמרינן מאי טעמא דר' מאיר סבר ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתייה ואכילה בכזית למימרא דהיכא דאכל כזית בעי ברכה ורבי יהודה סבר ואכלת ושבעת אי זו אכילה שיש בה שביעה הוי אומר זו כביצה, והילכתא כרבי יהודה דקיימא לן רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה או דילמא מיסתבר טעמא דרבי מאיר בהא דמדמי לה לכל אכילות שבתורה, ת"ש דאמר רבי חייה בר אבא אני ראיתי את רבי יוחנן שאכל זית מליח ובריך עליו תחלה וסוף ואיתמר נמי מר רב חיננא בר יהודה משמיה דרבא הילכתא שתה כוס של יין אכל גרוגרת אחד מצטרף לעשרה ולהוציא רבים ידי חובתן אינו מוציא אלא עד שיאכל כזית דגן אלמא כרבי מאיר סבירא לן.
